הפחד מהרדמה, הכאב שאחרי, הצלקת או החשש שמשהו ישתבש. גם כשהרצון לעבור ניתוח פלסטי ברור, לא מעט נשים נעצרות בדרך.
אצל חלקן המחשבה על הניתוח מלווה אותן שנים. אצל אחרות היא מתגבשת בעקבות שינויים אחרי לידות, ירידה במשקל או תהליכים שמגיעים עם הזמן. יש מי שמגיעה לפגישת ייעוץ כשהיא יודעת בדיוק מה מפריע לה, ויש מי שעדיין מנסה להבין אם נכון עבורה להתקדם.
פחד לפני הליך רפואי הוא תגובה טבעית. הוא גורם לנו לעצור, לשאול שאלות, להבין את הסיכונים ולבדוק היטב למי אנחנו מפקידות את הגוף שלנו. הקושי מתחיל כשהפחד כבר לא עוזר לבחון את האפשרויות ומתחיל למנוע התקדמות.
שלוש נשים יכולות לשקול את אותו הניתוח ולהיעצר מסיבות שונות לגמרי. אחת חוששת מההרדמה, אחרת מהכאב ושלישית מאובדן השליטה. לכן הרגעה כללית לא תמיד מספיקה. השלב הראשון הוא להבין מה בדיוק מפחיד.
אותו ניתוח, פחד אחר
יש מי שהניתוח עצמו כמעט אינו מטריד אותה, אבל ברגע שעולה נושא ההרדמה הביטחון מתערער. המחשבה על הירדמות ועל אובדן שליטה מעוררת חרדה גדולה יותר מהפעולה הכירורגית עצמה. במקרה כזה כדאי לדבר באופן מסודר על ההרדמה, הבדיקות המקדימות, תפקיד המרדים והמעקב במהלך הניתוח. כשהתהליך ברור יותר, גם החשש נעשה ממוקד יותר ואפשר לדבר עליו.
אצל אחרות החשש מתחיל דווקא ביום שאחרי. כמה יכאב, איך ישנים, מתי אפשר להתקלח, לחזור לעבודה, לטפל בילדים או להתאמן. לפעמים סיפור של חברה או עדות ברשת מקבלים משקל גדול במיוחד, עד שנדמה לה שהחוויה של מישהי אחרת צפויה לקרות גם לה. ההחלמה משתנה בהתאם לסוג הניתוח, להיקפו, למצב הרפואי ולתגובה האישית, ולכן חשוב לקבל מראש תמונה שמתאימה לניתוח הספציפי ולא להסתמך על חוויה של אדם אחר.
יש גם מי שמתחילות לקרוא ולא מצליחות לעצור. חיפוש קצר מוביל לפורום, משם לסיפור על סיבוך ומשם לתמונה חריגה. בתוך זמן קצר אירוע נדיר יכול להיראות שכיח. סיכונים צריכים להיות חלק גלוי מהשיחה עם המנתח, אך חשוב להבין אותם בהקשר הנכון. אילו סיכונים רלוונטיים לניתוח, מה עשוי להגדיל אותם, כיצד מצמצמים אותם ומה עושים במקרה שמתעוררת בעיה.
עבור חלק מהנשים עצם הכניסה לסביבה רפואית מעוררת מתח. מי שרגילה לנהל עבודה, משפחה ולוח זמנים נדרשת לפתע להעביר חלק מהשליטה לצוות רפואי. לעיתים בדיקה, חלוק לבן או בית חולים מעוררים זיכרון של חוויה רפואית קודמת. החשש מהניתוח הנוכחי יכול להיות קשור גם לאירוע שהתרחש שנים קודם לכן.
לפעמים הפחד הוא דווקא ממה שיקרה אחרי
יש נשים שהשאלה המרכזית שלהן נוגעת לתוצאה. האם השינוי יהיה גדול מדי, האם ייראה טבעי, האם התוצאה תתאים למה שדמיינו והאם הן עדיין ירגישו שהמראה שייך להן.
לפני ניתוח חשוב לדבר גם על מה מבקשים לשנות וגם על מה חשוב לשמור. הרצון בתוצאה טבעית יכול להשפיע על התכנון ולעיתים להוביל לבחירה בשינוי מתון יותר. השיחה צריכה לחבר בין התוצאה הרצויה לבין מה שניתן להשיג בפועל.
גם התוצאה אינה מתקבלת מיד. נפיחות ושינויים ברקמות מלווים את ההחלמה, ולעיתים חולפים שבועות או חודשים עד שניתן להעריך את המראה בצורה נכונה. ידיעה מראש של לוחות הזמנים ושל השינויים הצפויים יכולה להפחית לא מעט לחץ לאחר הניתוח.
כשהחיים שמסביב נכנסים לתמונה
אצל אחרות, המכשול נמצא בבית. הן שלמות עם ההליך, אך מתקשות לפנות מקום להחלמה. מי ייקח את הילדים, כמה זמן ייעדרו מהעבודה, מתי אפשר לחזור לנהוג או להתאמן. לפעמים השאלה אינה אם לעבור ניתוח, אלא מתי. בחירת מועד שמתאים גם לחיים שמחוץ לקליניקה היא חלק מהתכנון.
יש מי שהצלקת מעסיקה אותן יותר מכל דבר אחר. בניתוחי בטן, חזה ועיצוב הגוף מדובר בשיקול חשוב. כאשר צפויה צלקת, כדאי להבין היכן תהיה, כיצד היא משתנה עם הזמן ומה ניתן לעשות במהלך ההחלמה. גם הצלקת הצפויה היא חלק מהשיקולים, לצד השינוי שהניתוח עשוי להביא.
לפעמים הקול שמעכב את הבחירה מגיע בכלל מהסביבה. בן זוג שחושב שאין צורך, חברה ששואלת למה לעבור ניתוח או משפחה שמתקשה להבין מדוע הנושא חשוב כל כך. גם בלי התנגדות מפורשת, החשש משיפוטיות יכול להשפיע. תמיכה מהקרובים חשובה, במיוחד בזמן ההחלמה, אבל הבחירה צריכה לנבוע מהמטופלת עצמה, בלי להישען על אישור הסביבה.
ויש נשים שפשוט דוחות. אחרי החגים, אחרי הקיץ, כשהילדים יגדלו קצת או אחרי התקופה הלחוצה בעבודה. לפעמים הדחייה נכונה. ניתוח דורש זמן והחלמה דורשת מרחב. אבל כאשר אותו מועד נדחה שוב ושוב במשך שנים, כדאי לבדוק אם באמת חסר זמן או שהדחייה מאפשרת להימנע מצעד שמפחיד.
כשהפחד קשה להגדרה
אצל אחרות קשה אפילו להצביע על סיבה אחת. כשהניתוח רחוק הן מרגישות שלמות עם המחשבה, וככל שהמועד מתקרב מופיעים מתח, דופק מהיר ומחשבות שחוזרות שוב ושוב. אין חשש ממוקד מהרדמה, מצלקת או מסיבוך, ובכל זאת משהו עוצר. גם כשקשה להגדיר ממה בדיוק מפחדים, לא כדאי להתעלם מהתחושה. כדאי לנסות להבין עד כמה היא משפיעה על הבחירה ומה יכול לעזור להתקדם בצורה רגועה יותר.
אז איך מתקדמים כשהפחד עדיין קיים?
המטרה אינה להעלים כל חשש לפני ניתוח. חשוב להבין ממה הוא נובע ומה בדיוק דורש בירור. פחד מהרדמה דורש מידע רפואי אחר מפחד מהתוצאה, וחשש מתקופת ההחלמה דורש היערכות שונה מחשש מתגובת הסביבה. ככל שהשאלות נעשות ממוקדות יותר, אפשר לבדוק אותן מול המנתח, להבין מה צפוי בפועל ולבחון אם הניתוח מתאים לך בשלב הנוכחי.
מבחינת ד”ר אייל שפירא, פגישת הייעוץ מאפשרת לעשות את הבירור הזה. להבין מה מפריע למטופלת, לתת מקום לחששות ולבדוק יחד מה ניתן להשיג, מהם הסיכונים ומה צפוי בהחלמה.
שאלות שחוזרות לפני שמתקדמים
לא בהכרח. חשוב להבין ממה נובע הפחד ועד כמה הוא משפיע על היכולת לשקול את האפשרויות. שיחה מסודרת והיכרות עם התהליך יכולות להפחית חלק מאי הוודאות. כאשר החרדה חזקה מאוד או משפיעה על התפקוד, נכון לתת לה מקום ולשקול גם התייעצות מקצועית מתאימה.
כדאי לשאול כמה זמן הנושא מעסיק אותך, מה בדיוק מפריע לך ומה את מצפה שישתנה לאחר ההחלמה. אם המחשבה מלווה אותך לאורך זמן, נובעת ממך ולא מלחץ של הסביבה, והציפייה מהניתוח מציאותית, יש בסיס טוב יותר לבחירה שקולה.
כדאי לברר מה ניתן להשיג, מהם הסיכונים והמגבלות, היכן צפויות צלקות, איך נראית ההחלמה ומתי אפשר לחזור לעבודה ולפעילות גופנית. חשוב להבין גם מה לא ניתן להשיג ומתי צפויה להתייצב התוצאה. ככל שהתמונה ברורה יותר, קל יותר לשקול את הצעד הבא.
כאשר אין אפשרות לפנות זמן מתאים להחלמה, כשהציפיות עדיין אינן ברורות, כשהמוטיבציה מושפעת בעיקר מלחץ חיצוני או כשהפחד אינו מאפשר לבחון את הניתוח בצורה שקולה. ניתוח פלסטי אלקטיבי אינו מרוץ, וגם בחירת העיתוי היא חלק מגישה אחראית לניתוח.
אם את שוקלת ניתוח פלסטי ועדיין מתלבטת, את מוזמנת להשאיר פרטים. ניצור איתך קשר לתיאום פגישת ייעוץ אישית עם ד”ר אייל שפירא בקליניקה ברמת החייל.
